ביטקוין. אנחנו משתמשים במילה הזו כל כך הרבה, חלקנו יודעים יותר וחלקנו פחות. אני אישית משתמש במילה הזו כל כך הרבה אך אני לא חושב שטרחתי אי פעם לנסות להגדיר לעצמי מה זה ביטקיון בדיוק? אולי לקרוא קצת רקע היסטורי מעבר למה שאני יודע. זה קצת מצחיק כשחושבים על זה – המוח היהודי הוביל אותי קודם כל לחפש ולבדוק את אפיקי ההשקעה, אבל את העובדות הבסיסיות לא טרחתי לבדוק לעומק.
הפוסט הזה יעסוק בנקודה הזו בדיוק. נלך קצת אחורה בזמן, נבין איפה הביטקוין התחיל וקצת מהאבולוציה שלו עם השנים. לאחר מכן ננסה להבין את כל הכלכלה שקמה לה סביב הביטקוין ולמה הוא כל כך מיוחד?
ראשית עלינו להבין שביטקוין הינו מטבע לכל דבר ועניין – הוא פשוט מטבע דיגיטלי, הוא נוצר ומוחזק בצורה אלקטרונית (בדיוק כמו חשבון הבנק שלכם). הקסם בביטקוין הוא הביזור – אין אף גורם מרכזי ששולט בו – לא בנק, לא מדינה, לא מוסד פיננסי וללא מתווכים בשימוש בו. ביטקוינים אינם מודפסים (כמו כל המטבעות שאנחנו מכירים כיום – שקלים, דולרים וכו') הם נוצרים ע"י אנשים (ועם הזמן ע"י עסקים שזהו תחום עיסוקם המרכזי) שנמצאים כמעט בכל מקום בעולם ע"י שימוש בתוכנה שפותרת בעיות מתמטיות מורכבות (תהליך שנקרא "כריה") שסיבוכיות הבעיות הללו עולה ככל שיותר ביטקוינים נכרים.
ביטקוין הוא בעצם התצורה הראשונה של כסף שנקרא "מטבע קריפטוגרפי" (או "מטבע מבוזר" בעברית). ביטקוין הינו וירטואלי לחלוטין – משמע לא קיימת תצורה פיזית של המטבע – לא שטרות ולא מטבעות (מזומן).
מה שנותן ערך אמיתי לביטקוין הוא השימוש והאמונה בו (כמו הכסף שאנו משתמשים בו כיום). ככל שהזמן עובר יותר ויותר עסקים ואנשים מוכנים לבצע החלפה של סחורות ו/או שירותים בתמורה לביטקוין. האמונה בביטקוין כמערכת תשלומים מאובטחת לחלוטין, אימוץ הביטקוין כמטבע לגיטימי וחוקי היצע וביקוש הם אלו שקובעים את שער המטבע. כמות הביטקוין בעולם גדלה בכל יום אך הינה מוגבלת וסופית – 21 מליון מטבעות. הביטקוין האחרון יכרה בשנת 2140 בערך.
בשנת 2008 לאחר פרוץ המשבר הכלכלי העולמי, אדם או קבוצה (שאלה שתשאר פתוחה ככל הנראה) בשם סטושי נקמטו פרסם מאמר בשם "ביטקוין – מערכת תשלומים אלקטרונית מבוזרת" וכבר בשנת 2009 החל השימוש המעשי במאמרו. מערכת הביטקוין הינה מערכת "קוד פתוח" – כלומר אין דלתות נסתרות. כל משתמש יכול לקרוא את קוד הליבה של המערכת, לסקור ולבדוק אותו ואף להצטרף לקהילה כמתכנת פעיל ולהציע שיפורים ותיקונים. משנת 2009 ועד היום הביטקוין הינה קהילה חיה ונושמת של משתמשים שמתחזקים אותו. בעקבות הצלחת הביטקוין קמו אלפי מטבעות אחרים (נכון להיום) שמבוססים על אותה טכנולוגיית ליבה אותה המציא סטושי שנקראת בלוקצ'יין:
הרעיון המרכזי מאחורי בלוקצ'יין הוא כאמור יצירת מערכת לניהול עסקאות כספיות ללא גורם מרכזי מנהל. באופן מסורתי, בסיס הנתונים המרכזי של גורם מנהל מהווה את החוליה החלשה באבטחת מידע, שניתן לחדור אליה, לשנותה או לפגום ברשומותיה. הבלוקצ'יין, לעומת זאת, מנוהל באופן מבוזר, בתפיסת קוד פתוח. אנשים שונים במחשבים שונים בונים מעין סולם דיגיטלי של טרנזקציות, הכולל נתונים מוצפנים. אחת ליחידת זמן נכתבים הנתונים לבלוק. בתום זמן מסוים, ננעל הבלוק, ומצטרף כמעין שרשרת (Chain) לבלוקים הקודמים.
אז מה למדתי בעצם? למדתי שביטקוין הוא מטבע וירטואלי, חופשי, מבוזר ופתוח לכל. העברת תשלומים דרך ביטקוין מתבצעת בצורה מיידית. השימוש בביטקוין חוסך ממני "השכרת" שירותי בנקים ומוסדות פיננסים וכמובן את התשלום להם וכך אני בעצם נהיה הבנק של עצמי ואני לא צריך לשלם עמלות לגורם שלישי בעת ביצוע עסקה. בנוסף ביטקוין אינו ניתן לזיוף, הכמות שלו מנוהלת ומוגבלת.
אך לא הכל וורוד – נכון להיום כלל המטבעות המבוזרים בעולם תופסים נפח זניח לעומת כלל הכלכלה העולמית שמתנהלת במטבעות אחרים. אך בואו לא נשכח שערך ביטקוין בודד עלה באלפי אחוזים מאז השקתו ומדובר בפרויקט או "ניסוי" ראשון מסוגו בעולם. רק הזמן יגיד אם אנחנו בפתחו של עידן חדש בו המטבעות המבוזרים יחליפו את הכסף שאנו מכירים כיום – אם תשאלו אותי, אני בטוח שכן.
בפוסט הבא אדבר על הגישה שהובילה אותי להשקיע בביטקוין ועל שאר הגישות שקיימות. איך "נכון" יותר לגשת לשוק הזה ולהבין האם הסיבות שאנו מונעים מהן הן אכן סיבות מתאימות לכלכלה מסוג זה.
כמו תמיד אשמח לשמוע מה דעתכם או אם פספסתי חלק כלשהו והייתם רוצים לשאול עוד – מוזמנים להגיב כאן למטה או ליצור עמי קשר. מעבר לכך כמובן שאשמח שתשתפו את הפוסט במדיה חברתית כלשהי ותעשו לייק לעמוד שלי.
מקווה שנהניתם! נתראה בפוסט הבא.